הרמב"ם וחז"ל בשלילת הגשמות
לפני מספר שבועות הזדמן לי לשמוע במקרה את אחד מראשי המחב"שים מדבר מעל במה מסוימת ומטיף את מרכולתו לקהל מאזיניו, מחרף ומגדף מערכות אלוקים חיים, בדברי שטות והבל מדרגה ראשונה. מומחיותות המרכזית של אותו מחב"ש שנוותר כרגע על זהותו הידועה נעוצה בתכונת אופי נדירה שבה הוא התברך במידה גדושה, והיא, יכולתו המדהימה לדבר בביטחון עצמי על נושאים שהוא אינו מבין בהם ולא מאומה, תוך כדי שהוא נוסך בקהל מאזיניו את התחושה העמוקה שדבר להם עתה עם אדם מלומד משכמו ומעלה אשר כל מילה היוצאת מפיו מעוגנת היטב בארון הספרים ובקרקע המציאות, תוך כדי שהוא מנצל את העובדה שכמעט כל מאזיניו אינם בעלי רקע ישיבתי והם לא קנו בקיאות בתורת ישראל, דבר שאינו יכול להיקנות בשום פנים ואופן ללא עמל ויזע של שנים רבות באוהלה של תורה.
באותו מעמד דיבר הברנש על נושא שלילת הגשמות על פי הרמב"ם, והוא הכריז בביטחון רב כי שלילת הגשמות
»להמשך